חוק שעות עבודה ומנוחה יחסי עבודה
לועזית: working hours and rest law

חוק משנת 1951 (תשי"א), הקובע את אורכו המרבי של יום עבודה לשמונה שעות, ולשבע שעות בערבי שבתות וחגים ובעבודת לילה. במקרים מסוימים רשאי שר העבודה לתת היתר לעבודה ממושכת יותר. בעד עבודת שעות נוספות, כלומר מעבר לשעות העבודה המרביות כאמור, יש לשלם שכר מוגדל. ביום עבודה העולה על שש שעות על המעביד לקבוע הפסקות בעבודה. המנוחה השבועית של העובד צריכה להיות, לפי חוק זה, שלושים ושש שעות רצופות לפחות.