חוב
יחסי עבודה
לועזית: debt
1. תביעה של
יחידה כלכלית אחת (יחיד, או ארגון, או גוף ממשלתי) מיחידה כלכלית אחרת, כתוצאה
מהסכם ביניהם (מפורש או מכללא), שיצר סיבה חוקית לשלמו, המבוטא ביחידות חישוב (בדרך כלל כסף אך יכול שיהיה גם מוצרים או שירותים). המניע העיקרי להיווצרות חוב הוא הצורך לגשר על פער בין הוצאות מתוכננות לבין הכנסות שוטפות לעומת הכנסות עתידיות. מי שצריך לשלם את החוב מכונה 'חייב' (DEBTOR) ומי שצריך לקבלו מכונה 'בעל חוב' או 'נושה' (CREDITOR) (בחוקים מסויימים, בחוזים ובצוואות יש למושג חוב, לעתים, מובן ספציפי). לחייב החוב הוא הון שלילי ואילו לזכאי - נכס. רוב הכסף בחברה המודרנית מורכב מתביעות מחייבים (ממשלה, בנק מרכזי, בנקים מסחריים ומוסדות אשראי אחרים).
2. כל חיוב המוטל על אדם הן לעשיית מעשה והן
למחדל. הצורך לעשות משהו למישהו בתמורה לדבר שנתקבל על ידו.