עוֹבֵד בְּנִיסָּיוֹן יחסי עבודה
לועזית: probationary employee

1. עובד המתקבל לעבודה שנועדה להיות קבועה, אולם הוא מצוי בפרק זמן, המוגדר בחוזה העבודה, שבמהלכו יכול המעביד לשקול את מידת התאמתו של העובד לתפקיד.
2. עובד המועסק בתקופה שבה נבחנת התאמתו לעבודה והוא יכול להיות מפוטר אם יימצא בלתי מתאים, בלי שיש לו הגנות של ועד העובדים, או מבלי שיש מניעות אחרות לפיטוריו.