בּוֹנוּס
יחסי עבודה
לועזית: bonus
1.
הטבה. דבר הניתן ללא תמורה ישירה מעל למה שמגיע על-פי התנאים הנובעים מיחסים חוזיים, כגון
תשלום חד-פעמי בכסף או בשווה כסף שאינו כלול
בתנאי העבודה המוסכמים והקבועים.
2. בשיטה קבלנית: תשלום הניתן לעובדים בעד תפוקה העולה על התפוקה הרגילה, בהתאם לגובה התפוקה.
3.
תמריץ הניתן
לשכר או
למשכורת בשל הישגי העבר המוענק לעובדים, ומנהלים, על מנת לעודד את
העובד ליתר מאמץ בעבודתו (כנגד תמריץ, שנועד לגרום למאמץ להגדלת הרווחיות של הפירמה בעתיד). הבונוס משולם, בדרך כלל, כנגזרת של כללים שנקבעו מראש, כגון: רווחי
המעביד, יעילות מחלקתית וכדומה. תשלומים אלה חייבים במס
כהכנסת עבודה. תכנון נכון של מועד קבלת הבונוס וסכומו, יכולים לחסוך לעובד תשלומי
ביטוח לאומי בשל הבונוס.