עִסְקַת בַּעַל עִנְיָין
בנקאות ושוק ההון
לועזית: related party dealing
עסקות של ישות עסקית עם אנשים, או ישויות, שיש להם יחסים מיוחדים אתה, כאלה שיש להם היכולת להשפיע באופן מהותי על מדיניות הניהול והתיפעול של הישות העסקית.
בעלי עניין הם לדוגמה בעלים עיקריים, מנהלים ובני משפחותיהם וכדומה. כדי למנוע ניצול לרעה על ידי בעלי עניין את מידע הפנים המצוי ברשותם ואת השפעתם על החברה נקבעו הן בחוק והן על ידי הנהלת הבורסה הוראות מיוחדות בעניין זה. על פי תיקון לפקודת החברות (מס' 4). ישנם מספר סוגים של עסקות, שדרושים בגינן אישורים של מוסדות החברה: א. עסקה שחברה עומדת לערוך עם בעל עניין בה, שהינה מהותית לחברה או שאינה בתנאי השוק או שאינה במהלך עסקיה הרגיל של החברה. נדרש אישור של ועדת הביקורת של החברה, הכוללת לא פחות משלושה חברים, בתוכם כל הדירקטורים מקרב הציבור (ואסור לאלה להיות חברי ועדת ביקורת - יו"ר הדירקטוריון, מנכ"ל, מנהל עסקים ראשי, חשב או כל נושא משרה שהוא עובד החברה); ב. עסקה שבה קיים עניין אישי של נושא המשרה בהתקשרות החברה בעסק עם אדם אחר - כאן נדרש אישור ועדת ביקורת ואישור הדירקטוריון (ובתנאי שוועדת ביקורת אישרה זאת); ג. התקשרות החברה עם נושא משרה בעסקה שיש לנושא המשרה עניין אישי במישרין או בעקיפין. גם כאן נדרש אישור ועדת ביקורת, ואם אישרה - נדרש אישור הדירקטוריון; ד. התקשרות דירקטור עם החברה בעניין תנאי כהונתו, טעונה אישור ועדת ביקורת, ואם אישרה, אישור דירקטוריון. אם אישר - טעונה ההתקשרות גם אישור אספה כללית; ה. התקשרות נושא משרה שאינו דירקטור, עם החברה, בעניין תנאי העסקתו, טעונה אישור הדירקטוריון.
כאשר נושא המשרה מחזיק עשרים וחמישה אחוזים או יותר מאמצעי שליטה בחברה שניירות הערך שלה הם בידי הציבור - הרי במקרים שבהם נדרש אישור ועדת ביקורת ואישור דירקטוריון לעסקה - נדרש כאן גם אישור האספה הכללית, כשההחלטה שם תתקבל בהסכמת רוב בעלי המניות (במניין קולות) וברוב זה יכללו גם לפחות מחצית מקולות בעלי המניות, שאינם בעלי עניין אישי בפעולה. אחת האסטרטגיות הנפוצות בתחום השקעות בניירות ערך היא מעקב אחר עסקות בעלי העניין וביצוע פעולות בהתאם.
ההנחה מאחורי האסטרטגיה הינה שנגישות בעלי העניין למידע רלבנטי לצורכי השקעה גדולה יותר.
בנקאות ושוק ההון
לועזית: related party dealing
עסקות של ישות עסקית עם אנשים, או ישויות, שיש להם יחסים מיוחדים אתה, כאלה שיש להם היכולת להשפיע באופן מהותי על מדיניות הניהול והתיפעול של הישות העסקית.
בעלי עניין הם לדוגמה בעלים עיקריים, מנהלים ובני משפחותיהם וכדומה. כדי למנוע ניצול לרעה על ידי בעלי עניין את מידע הפנים המצוי ברשותם ואת השפעתם על החברה נקבעו הן בחוק והן על ידי הנהלת הבורסה הוראות מיוחדות בעניין זה. על פי תיקון לפקודת החברות (מס' 4). ישנם מספר סוגים של עסקות, שדרושים בגינן אישורים של מוסדות החברה: א. עסקה שחברה עומדת לערוך עם בעל עניין בה, שהינה מהותית לחברה או שאינה בתנאי השוק או שאינה במהלך עסקיה הרגיל של החברה. נדרש אישור של ועדת הביקורת של החברה, הכוללת לא פחות משלושה חברים, בתוכם כל הדירקטורים מקרב הציבור (ואסור לאלה להיות חברי ועדת ביקורת - יו"ר הדירקטוריון, מנכ"ל, מנהל עסקים ראשי, חשב או כל נושא משרה שהוא עובד החברה); ב. עסקה שבה קיים עניין אישי של נושא המשרה בהתקשרות החברה בעסק עם אדם אחר - כאן נדרש אישור ועדת ביקורת ואישור הדירקטוריון (ובתנאי שוועדת ביקורת אישרה זאת); ג. התקשרות החברה עם נושא משרה בעסקה שיש לנושא המשרה עניין אישי במישרין או בעקיפין. גם כאן נדרש אישור ועדת ביקורת, ואם אישרה - נדרש אישור הדירקטוריון; ד. התקשרות דירקטור עם החברה בעניין תנאי כהונתו, טעונה אישור ועדת ביקורת, ואם אישרה, אישור דירקטוריון. אם אישר - טעונה ההתקשרות גם אישור אספה כללית; ה. התקשרות נושא משרה שאינו דירקטור, עם החברה, בעניין תנאי העסקתו, טעונה אישור הדירקטוריון.
כאשר נושא המשרה מחזיק עשרים וחמישה אחוזים או יותר מאמצעי שליטה בחברה שניירות הערך שלה הם בידי הציבור - הרי במקרים שבהם נדרש אישור ועדת ביקורת ואישור דירקטוריון לעסקה - נדרש כאן גם אישור האספה הכללית, כשההחלטה שם תתקבל בהסכמת רוב בעלי המניות (במניין קולות) וברוב זה יכללו גם לפחות מחצית מקולות בעלי המניות, שאינם בעלי עניין אישי בפעולה. אחת האסטרטגיות הנפוצות בתחום השקעות בניירות ערך היא מעקב אחר עסקות בעלי העניין וביצוע פעולות בהתאם.
ההנחה מאחורי האסטרטגיה הינה שנגישות בעלי העניין למידע רלבנטי לצורכי השקעה גדולה יותר.
