יַחַס שוֹטֵף
בנקאות ושוק ההון
לועזית: current ratio
אחד
מיחסי נזילות של
יחידה עסקית, המודד את היחס במאזנה בין
הנכסים השוטפים (במונה) לבין ההתחייבויות השוטפות (במכנה). יחס זה, המכונה גם '
יחס הון חוזר' (WORKING
CAPITAL RATIO) מצביע על מידת הנזילות של
העסק, על יכולתו לנצל הזדמנויות עסקיות הנקרות בדרכו להגדיל את מחזור המכירות, על יעילות השימוש בהון
חוזר ועל חוסנו הפיננסי בטווח קצר. החשיבות הגדולה של היחס השוטף הוא מנקודת ראותם של הגופים הנותנים
אשראי לזמן קצר לפירמה. היחס השוטף מתקבל מחלוקת סך כל הנכסים השוטפים של הפירמה בסך כל ההתחייבויות השוטפות, והוא מציג את גודלם היחסי. כאשר הנכסים השוטפים גדולים מההתחייבויות השוטפות, יהיה היחס השוטף
גבוה מ-1 ולהפך. כאשר הנכסים השוטפים שווים להתחייבויות השוטפות, יהיה היחס השוטף שווה ל-1. בענפים ובמקשים שונים מקובל יחס שוטף אופייני שונה. יש ענפים שיחס גבוה מ-1 אינו מספיק ויש מקרים בהם יחס
נמוך מ-1 הוא עדיין סביר ואינו מצביע על סיכון
יתר. כדי לבדוק אם היחס סביר
או לא, יש להשוותו
עם היחסים השוטפים של המפעלים הנמנים עם אותו מגזר. היחס השוטף הוא מדד גס, שהמנתח הפיננסי צריך ליחסו לידיעות וליחסים נוספים.
ירידה ביחס השוטף בהשוואה בין שנים יכולה לרמוז על קשיים
ביכולת הפירעון והגדלת הסיכון, אך לעומת זאת יחס שוטף גבוה המעיד על נזילות רבה עשוי לרמוז על
ניהול כושל של נכסים וכדומה. כלומר, הן גבוהו של היחס והן שינויים בו אין בהם תשובה חד משמעית
למצבה הפיננסי של
יחידה עסקית ויש צורך, כאמור, בהשוואות ובבדיקות נוספות.