מקרקעין מקרקעין
לועזית: real estate

1. נכסים שלא ניתן להעבירם ממקום למקום. מושג זה כולל קרקע, מחוברים לקרקע (בין על ידי אדם ובין באופן טבעי); בעלות בתוך ומעל לקרקע (כגון זכות למינרלים); וכל הזכויות הנובעות מאלה, בניגוד לנכסי דניידי, או מיטלטלין. מיון הנכסים למקרקעין ולמיטלטלין אינו כרוך בקשיים מיוחדים כל עוד מסתפקים באבן בוחן פיסית. על פי המבחן הפיסי, כוללים המקרקעין את פני הקרקע במצבם המשתנה (כולל ימים, אגמים ונהרות), את המצוי מתחת לפני הקרקע במצבו הטבעי (אדמה, מינרלים), את הצמחייה שמעל לקרקע ואת מרחב החלל שמעל לפני הקרקע. כן ייכללו בקטגוריה של מקרקעין דברים שחוברו לקרקע חיבור של קבע (כגון מבנים). יתר הנכסים יפלו למסגרת המיטלטלין. להבחנה שבין מקרקעין לבין מיטלטלין מיחסים חשיבות רבה בשיטות המשפט השונות, וזו נדרשת משום שבנושאים רבים מסדיר החוק בדרכים שונות סוגי נכסים אלה. ההבדל מבחינת החוק עשוי להתבטא לעניין הדרכים לביצוע עסקות, התיישנות, דרכי החזקה, שיעבוד, שכירות, מיסוי, סמכות בית המשפט ובעיות בתחום המשפט הבינלאומי הפרטי.
2. מונח נרדף לנכסי דלא-ניידי.
3. בחוק ההתיישנות: קרקע מכל סוג וכל זכות או טובת הנאה בקרקע וכל דבר המחובר לקרקע חיבור־קבע וכל זכות או טובת הנאה הטעונים רישום בספרי האחוזה.